דלקת בדרכי השתן בכלבים

באופן כללי דלקות בדרכי השתן מחולקות לדלקת בדרכי השתן התחתונות המערבת בעיקר את שלפוחית השתן והיא מחלה קלה יחסית, ולעומתה, דלקת בדרכי השתן העליונות המערבת את הכליות אשר מהווה מחלה חמורה שאף עשויה לסכן את חיי הכלב.

דלקת בדרכי השתן הינה מחלה נפוצה מאוד בכלבים ושכיחותה עולה עם הגיל. הדלקת נגרמת במרבית המקרים בשל זיהום חיידקי ובמקרים נדירים מעורבים וירוסים או פטריות.

כלבות נפגעות יותר מזכרים מאחר והצינור השופכה שלהן (אורתרה) קצר, רחב וקרוב אל פי הטבעת. מצב אנטומי זה מאפשר כניסה של חיידקים ממערכת העיכול וכן שטיפה חלשה ולא יעילה כלפי חוץ (ע”י השתן) של הזיהומים בשלפוחית השתן. בשל כך, חיידק מערכת העיכול אי. קולי גורם לכ-40% מדלקות דרכי השתן בכלבים. מקורות נוספים לזיהום בדרכי השתן כוללים את הפרוסטטה בכלבים זכרים או זיהום המגיע אל מערכת השתן דרך הדם (נדיר יחסית).

מהם הסימנים לדלקת בדרכי השתן בכלבים?

הסימנים משתנים כתלות באם מדובר בדלקת של דרכי השתן התחתונות (בעיקר שלפוחית השתן) או דרכי השתן העליונות (הכליות).

דלקת בדרכי השתן התחתונות היא המצב הנפוץ יותר ומהווה מחלה קלה יותר. בעלי החיים בד”כ עירני ואינו מראה סימני מחלה משמעותיים. הסימנים העיקריים הם:

• כאב (יללות / בכי) כאשר הכלב/ה נותנים שתן
• קושי או מאמץ במתן שתן (רואים כי יש זרם דק או שלוקח לכלב זמן רב להוציא את כל השתן)
• מתן שתן בתדירות גבוהה ובכמויות קטנות
• שתן דמי או עכור בעל ריח רע
• בריחת שתן

דלקת בדרכי השתן העליונות היא כאמור מחלה קשה יותר וסימניה כוללים:

• חום
• דיכאון וחוסר אכילה
• הקאות
• שתן דמי או עכור בעל ריח רע

במקרים רבים של דלקת בכליות, תהיה במקביל גם דלקת בשלפוחית השתן מאחר והחיידקים נשטפים מן הכליות, עם השתן, אל השלפוחית.

מהם הגורמים לדלקת בדרכי השתן בכלבים?

• זיהומים חיידקיים – מהווים את הסיבה העיקרית לדלקות. כפי שהוזכר אי קולי מהווה את החיידק הנפוץ ביותר, חיידקים אחרים כוללים פרוטאוס, סטרפטוקוקים, סטפילוקוקים ועוד.
• אבנים בדרכי השתן – האבנים גורמות לפגיעה בדופן השלפוחית או בכליה ומאפשרים התיישבות חיידקים.
• גידולים בדרכי השתן
• גורמים זיהומיים אחרים – פטריות או וירוסים (מאוד נדיר).

מצבים הגורמים לחזרתיות או מונעים החלמה של הדלקת כוללים מבנה לא תקין של דרכי השתן, הכנסת קטטר שתן, או קפלי עור מעל פתח המין בנקבה.

איך מאבחנים דלקת בדרכי השתן?

• סטיק שתן – בדיקת שתן באמצעות מקלון ייעודי הנותן מידע על חומציות, נוכחות דם בשתן ומדדים נוספים אשר יכולים להעיד על דלקת.
• הסתכלות על השתן מתחת למיקרוסקופ – נותן מידע לגבי המצאות חיידקים בשתן, כמותם וסוגם (מתגים / קוקים), נוכחות תאי דלקת, קריסטלים מסוגים שונים ועוד.
• תרבית שתן –  בדיקה חשובה ביותר היחידה המאפשרת זיהוי של החיידק הספציפי שגרם למחלה ובעיקר ואילו אנטיביוטיקות מתאימות לטפל בו. חסרונה של בדיקה זו הוא שלוקח מספר ימים עד שמתקבלת תשובה.

• 

  צילומי רנטגן – מאפשרים זיהוי של מרבית סוגי האבנים בשלפוחית השתן, בצינור השופכה, בשופכנים או בכליות.
• אולטראסאונד – מאשר בדיקה של שלפוחית השתן והכליות השלפוחית. מאפשר זיהוי אבנים בדרכי השתן, מציאת גידולים בדרכי השתן, הערכת דופן השלפוחית ועוד.  
• אורתרוסקופיה – כניסה עם צינור סיב אופטי עם מצלמה לשופכה וממנה אל השלפוחית. בדיקה זו מאפשרת זיהוי אבנים, גידולים ומצבים אנטומים לא תקינים. במקרה הצורך נלקחות ביופסיות בזמן הבדיקה. בבית החולים הווטרינרי קיים מכשור ייחודי דק במיוחד אשר מאפשר כניסה לדרכי השתן ולקיחת דגימות מכלבים וחתולים.
• בדיקות דם – לא מזהות בצורה ספציפית דלקת בדרכי השתן אך הן יכולות לתת מידע על אפשרות של פגיעה בכליות מן הדלקת, הערכת ספירת התאים הלבנים במקרי דלקת חמורה ועוד. בדיקות ביוכימיות ואחרות יכולות להוסיף מידע על גורמים מסבכים של דלקות בדרכי השתן כגון סוכרת, יתר פעילות בלוטת האדרנל ועוד.

חשוב להבין שלא בכל מקרה של חשד לדלקת בדרכי השתן יש צורך בכל הבדיקות האלו. בכלב צעיר ובריא שזו אפיזודה ראשונה שלו, בד”כ נבצע רק בדיקת שתן ואולי תרבית. במקרים בהם יש חזרתיות של דלקות בדרכי השתן או בבעלי חיים חולים מאוד או מבוגרים יש הצדקה לבצע בדיקות מקיפות יותר לאיתור גורמים ראשוניים או מסבכים לדלקת כגון סכרת או יתר פעילות של בלוטת האדרנל (קושינג) אשר יכולות לגרום לפגיעה במערכת החיסון או להקל על חיידקים לזהם את מערכת השתן. בדרך כלל, מקרים אלו מטופלים בבית החולים ע”י וטרינר פנימאי מומחה.

מהו הטיפול בדלקת בדרכי השתן בכלבים?

אנטיביוטיקה – אם מדובר בדלקת ראשונה ברוב המקרים הכלב יטופל באנטיביוטיקה בעלת טווח רחב גם ללא ביצוע תרבית (בד”כ מוקסיפן, אוגמנטין או צפורל). המלצתנו היא  לתת את מנת האנטיביוטיקה הניתנת בערב לאחר הטיול עם הכלב. בצורה זו האנטיביוטיקה תתרכז בשלפוחית השתן  במהלך כל הלילה וכך תעשה את עבודתה בצורה הטובה ביותר.

במקרים של דלקות חוזרות יש לבצע תרבית שתן ובדיקות לאיתור אבנים או פתולוגיות אחרות בדרכי השתן.

באם אותרו אבנים בשלפוחית השתן יש לבחון אפשרות של הוצאתן בניתוח או ניסיון המסה שלהם באמצעות מזון רפואי. במקרים בהם החזרתיות בכלבה נגרמת בשל קפלי עור מעל איבר המין ההמלצה היא על ניתוח מתקן.