קדחת חלב (אקלמפסיה) בכלבות ובחתולות הינה מצב ומסכן חיים הנגרמת בשל ירידה קיצונית ברמת הסידן בדם, בכלבות ובחתולות מניקות. קדחת חלב נפוצה בעיקר בכלבות קטנות, פחות בחתולות והכי פחות בכלבות גדולות.
המצב מופיע לרוב ב- 21 הימים הראשונים שלאחר ההמלטה, אך לעיתים גם בסוף ההריון או עם ההמלטה. הירידה החמורה ברמת הסידן בדם נובעת מאובדן סידן אל החלב בקצב הגבוה מקצב ספיגתו, וכן כיוון שחלק מכלבות אלה אינן אוכלות מספיק.
גורמים העשויים לתרום להתפתחות קדחת חלב בכלבה או בחתולה:
- רמות סידן גבוהות במזון במהלך ההריון
- מתן תוספי סידן בזמן ההיריון
- הנקה אינטנסיבית (בעיקר בשל כמות גורים גדולה בכלבה קטנה)
מכאן ניתן להבין כי לא מומלץ לתת לכלבה או לחתולה בהריון תוספי סידן.
מהם הסימנים של קדחת חלב בכלבות וחתולות?
בשלבים הראשונים נראה:
- חוסר מנוחה
- התנשמות
- הליכה
- יללות
- ריור
- רעידות
- נוקשות שרירים
- אבדן שווי משקל
ללא טיפול יתפתחו סימנים קשים יותר הכוללים:
- התכווצויות שרירים
- חום גבוה
- קצב לב מהיר
- עוויתות (פרכוסים)
- היצרות אישונים
במקרים חמורים ללא טיפול הכלבה או החתולה עשויה שלא לשרוד. בשל כך, בכל מצב של חולשה / רעידות בכלבה מניקה, יש להגיע בהקדם לטיפול וטרינרי.
איך מטפלים בקדחת חלב בכלבה או חתולה?
הטיפול כולל תמיסת סידן הניתנת לוריד ובמידת הצורך בתמיסת סוכר (דקסטרוז) הניתנת לוריד אף היא. לאחר התייצבות המצב, הכלבה או החתולה תטופל בתוספת סידן הניתנת לפה בבית ע”י הבעלים עד לסוף ההנקה.
כמו כן, יש למנוע המשך יניקת הגורים מהכלבה או החתולה לפחות ב- 24 השעות הראשונות שלאחר קדחת הסידן ולהניקם באמצעות תחליף חלב, בהמשך ניתן להניק בכמות מוגבלת במקביל למתן תוספי סידן לכלבה / החתלנה המניקה. במידה והגורים בני ארבעה שבועות ומעלה, מומלץ לגמול אותם לחלוטין מחלב האם.
חשוב להבין כי הטיפול בקדחת חלב הינו טיפול חירומי, באם אתם חושדים כי כלבתכם או חתולתכם סובלת מקדחת חלב לפי הסימנים שתוארו יש לפנות מיד לוטרינר הקבוע או אל בית חולים הוטרינרי שם יש וטרינר תורן 24 שעות.