חסימת שתן בחתולים

“החתול נכנס הרבה לארגז, מיילל ולא מצליח לעשות קקי / פיפי…” זוהי התלונה שאנו שומעים פעמים רבות בשיחת טלפון אל בית החולים שלנו, החשד הראשוני במקרים אלו הוא חסימת דרכי השתן (כן, במקרים רבים בעלים בטוחים שהחתול מנסה לתת צואה ולא מבינים כי מדובר בחסימת דרכי השתן).

החתול שלכם מתקשה להשתין? מיילל במהלך השתנה? מבלה זמן רב בארגז החול? משתין כמויות קטנות באופן תכוף?  מטפטף שתן? משתין מחוץ לארגז? השתן שלו אדמדם? מדובר בסימנים נפוצים יחסית בחתולים, המקושרים לקב’ מחלות של דרכי שתן תחתונות בחתולים.

חתולים אלו חשים גירוי במערכת השתן וצורך תמידי להשתין (לעיתים הבעלים חושדים שהחתול סובל מעצירות). הסיבות למחלה מגוונות ויכולות להיות קשורות למזון, יצירה של “קריסטלים” (גבישים במערכת השתן – הגורם הנפוץ ביותר לחסימת שתן), זיהום חיידקי, סטרס, היצרות השופכה ומצב הקרוי “אידיופטי” – כלומר מסיבה לא ידועה.

הדלקת בדרכי השתן עשויה להוביל בחלק מן החתולים לחסימת השופכה וחוסר יכולת לתת שתן. זהו מצב מסכן חיים! בכל חשד לחסימת שתן, יש להגיע בהקדם אל הוטרינר הקבוע שלכם או אל בית חולים וטרינרי.

לזכרים יש סיכוי גבוה הרבה יותר לפתח חסימה בדרכי השתן מאשר לנקבות מאחר ואצלם צינור השופכה הינו דק מאוד (קוטר של מילמטרים בודדים).
דלקות סטריליות בשלפוחית השתן וחסימות דרכי שתן נפוצות בעיקר בחתולים צעירים ובגיל ביניים (2-7 שנים) . חתולים מבוגרים עם חסימת שתן בד”כ נחסמים בשל אבנים, דלקות חיידקיות או גידולים (נדיר יחסית).

גורמי סיכון לחסימת שתן ומחלות בדרכי השתן בחתולים כוללים אכילת מזון יבש בלבד, חוסר פעילות גופנית ומשקל יתר.

כאשר צינור השופכה חסום, הכליות ממשיכות לייצר שתן אך החתול לא יכול להפרישו מן הגוף. שלפוחית השתן מתמלאת שתן ונמתחת מאוד והדבר גורם לנזק לדופן השלפוחית, פוגע ביכולת הכיווץ העתידית שלה וחושף אותה לסכנת קריעה.  

מצב זה מלווה גם בכאב רב.  כמו כן, מכיוון שאין פינוי של שתן, מצטברים רעלים שאמורים להתפנות מן הגוף דרך השתן ואלו גורמים לשינויים בקצב הלב, הקאות ועוד.

מהם הסימנים של חסימת שתן בחתולים?

במקרים יש דלקת או חסימה חלקית יראו הסימנים הבאים:

• דם בשתן
• השתנה מחוץ לארגז החול
• מתן טיפות שתן או שתן בכמות קטנה בכל פעם
• קשיים וכאבים (יללות) בזמן מתן שתן

כפי שהוזכר בתחילת המאמר, בשלב זה, חלק מבעלי החתולים טועים וחושבים שלחתול יש עצירות בגלל שהתנוחה דומה והחתול מבלה זמן רב בארגז הצרכים.

כאשר חסימה השתן הינה מלאה יראו הסימנים הבאים:

• יללות כאב
• חוסר אכילה
• הקאות
• ליקוק איבר המין ולעיתים נשיכה שלו
• ,בשלבים מתקדמים – אפתיה וחולשה וללא טיפול החתול לא ישרוד.

טיפול בחסימת שתן

בשלב הראשון לקיחת בדיקות דם וייצוב מצבו של החתול בהתאם. שלב זה מאוד חשוב, עוד לפני פתיחת חסימת השתן. במקרים בהם יש חוסר איזון חריף במלחים בדם ביצוע פתיחת חסימת שתן בהרדמה מסכן עוד יותר את החתול. במקרים בהם החתול בסכנת חיים, יבוצע ניקוז של השתן ישירות מן השלפוחית באמצעות מחט.

בשלב הייצוב גם מבוצעות בדיקות מהירות לאבחון הגורם לחסימה, צילום רנטגן לחיפוש אבנים ובמקרים רבים גם אולטרסאונד לחיפוש אבנים או לבחון האם יש נוזלים בחלל הבטן, מצב היכול להעיד על רקע בשלפוחית. כמו כן  מבוצע בדיקת שתן בניסיון לזהות את סיבת החסימה (קריסטלים, זיהום חיידקי וכו’).

פתיחת החסימה – זהו הטיפול החשוב ביותר. תחת הרדמה או טשטוש עמוק, הוטרינר מחדיר קטטר שתן (צינור סטרילי דק) דרך קצה הפין אל השלפוחית. כתלות בגורמים שונים כגון פרק הזמן שהחתול היה חסום, מידת הקושי לפתוח את החסימה, טיב הזרימה של השתן לאחר פתיחת החסימה ועוד, יחליט הוטרינר כמה זמן יושאר הקטטר. בדרך כלל מדובר על לפחות 24 עד 48 שעות. במקרים בהם השתן דמי, נוצר קרע בשלפוחית או סיבוכים אחרים, לעיתים הקטטר יושאר זמן רב יותר.

מתן נוזלים דרך הוריד – מבוצע במקביל לאבחון ולפתיחת החסימה. כפי שהוסבר, במצב של חסימת שתן, רעלנים אשר מפונים דרך השתן מצטברים בגוף ולכן לאחר פתיחת חסימת שתן חשוב שהחתול יקבל נוזלים לסייע בפינוי של אותם רעלנים.

תרופות – חתול לאחר חסימת שתן מטופל בתרופות רבות, מטרת חלק מהן להקל מעבר השתן בכך שהן מרפות את צינור השתן ובנוסף החתול מטופל בשיכוך כאבים, נוגדי בחילה, מעודדי תיאבון ועוד.

שינוי במזון של החתול – מעבר למזון רפואי בהתאם לסוג הקריסטלים שנמצאו כדי למנוע שקיעת קריסטלים בעתיד וחסימות שתן חוזרות.

עידוד שתיה (פיזור קערות מים בבית, הקפדה על טריותם), האכלה במזון רטוב. כל זאת על מנת לדלל את השתן ולהפחית סיכוי הצטברות קריסטלים / יצירת אבנים.

טיפול אנטיביוטי – בעיקר במקרים בהם אובחנה דלקת זיהומית בדרכי השתן או בחשד לזיהום עולה דרך קטטר השתן.

לצערנו חסימת שתן היא מצב שעלול לחזור על עצמו. במידה והחסימה חוזרת למרות כל אמצעי הטיפול והמניעה לעיתים יש צורך בניתוח בשם perineal urethrostomy  – היוצר פתח רחב יותר לצינור השופכה (למעשה קטיעת הפין ויצירת פתח רחב במקומו). לניתוח זה סיבוכים הכוללים דימום, זיהומים עולים לשלפוחית השתן או היצרות וחסימה חוזרת (נדיר מאוד). בשל כך, ניתוח מורכב זה מבוצע בבית החולים תמיד ע”י הכירורגים (בוגרי התמחות בכירורגיה) להם ניסיון רב בניתוחים אלו.

מה הטיפול בבית לאחר הטיפול באשפוז?

• עידוד שתיה – מתן מים מינרלים, מזרקת מים, החלפת מים בתדירות גבוהה.
•  מתן מזון רטוב המכיל נוזלים רבים (רפואי)
• מעבר למזון רפואי מתאים לפי בדיקת השתן שבוצעה.