הכשת נחש צפע היא אחד ממקרי החירום הנפוצים ביותר המטופלים בבית החולים הווטרינרי בחודשי האביב והקיץ.
בניגוד לבני אדם המתרחקים ממקור הסכנה, חתולים וכלבים נוטים להשתעשע עם ההפתעה הזוחלת הנגלית להם – ומוכשים. מרבית הכשות הנחש בארץ הן מצפע ארץ ישראלי (daboia palaestinae) שהוא נחש ארסי המצוי בכל אזורי הארץ צפונית לבאר שבע. נחש זה מאופיין בראש משולש ובצורות מעויינים מחוברים לאורך הגב. למעשה זהו הנחש הכמעט יחיד לו יש נוגדן (אנטי ונום) הזמין לבעלי חיים בבתי החולים הווטרינרים בישראל (בבית החולים הוטרינרי וט-סנטר ראש העין אנו מחזיקים מנות נוגדן כנגד נחשי צפע וכנגד נחשים נוספים).
המרכיבים העיקרים בארס נחש הצפע גורמים לפגיעה בכלי הדם ולכן לבריחת נוזלים וחלבונים מכלי הדם. כתוצאה מכך נגרמים בצקות, שטפי דם וירידת לחץ דם חמורה. מרכיבים אחרים בארס פוגעים במערכת קרישת הדם או גורמים לנמק ומוות של רקמות וישנם גם דיווחים עם פגיעה בלב בשל רעלנים בארס.
כלבים מוכשים בעיקר באזור הפנים ולעתים ברגליים הקדמיות. חתולים מוכשים פחות מכלבים ובעיקר ברגליים הקדמיות. ייתכנו הכשות גם באזורי גוף אחרים (נדיר). מרבית המוכשים המטופלים בבית החולים הוטרינרי בהרצליה הינם כלבים (כעשרים כלבים בשנה לעומת חתולים בודדים בלבד).
מהם הסימנים של הכשת נחש בכלבים וכיצד ניתן לזהות הכשת נחש?

- יללת כאב בזמן ההכשה עצמה
- נפיחות באזור ההכשה (נפיחות של הרגל או הפנים, תלוי היכן הוכש בעל החיים) – חשוב לדעת כי לוקח לעיתים שעה עד שעתיים עד אשר הנפיחות ברורה וחמורה ולכן בכל מקרה של חשד להכשה, אין לחכות לנפיחות אלא להגיע מיידית אל בית חולים וטרינרי.
- צליעה (אם ההכשה התרחשה באחת מהגפיים)
- סימנים של שיני הנחש על העור (נמצאים בכמחצית ממקרי ההכשה)
- דימומים עוריים – בעיקר באזור ההכשה
- ריור
- בצקות חמורות (בעיקר באזור ההכשה אך גם לעיתים באזורים אחרים בגוף)
- נשימה מהירה (בד”כ בשל כאב)
- במקרים קשים – אובדן הכרה ושלשול דמי (האחרון, בשל פגיעה במערכת הקרישה ו/או אספקת דם למערכת העיכול)
מהם הגורמים המשפיעים על שרידות הכלב או החתול המוכשים ומהם גורמי הסיכון לתמותה מהכשת נחש?
- מיקום ההכשה – נמצא כי הכשה באזור הפנים הינה בעלת אחוזי תמותה נמוכים יותר מאשר הכשה באזור הגפיים. ככל הנראה הסיבה לכך היא כי בהכשה באזור הפנים מרבית הארס המוזרק נספג ברקמות באזור הפנים ולעומת זאת, בהכשה ברגלי בעל החיים, הארס מתפזר במהירות דרך כלי הדם.
- גודל בעל החיים – ככל שהחיה גדולה יותר, הסיכון לתמותה יורד.
- סוג בעל החיים – כלבים נחשב רגישים הרבה פחות להכשת נחשי צפע מאשר בני אדם או סוסים הנחשבים רגישים בהרבה. חתולים נחשבים לעמידים יחסית להכשה (אם כי עדיין הספרות הוטרינרית אינה בטוחה במידע זה כי לא ידוע כמה חתולים מוכשים ופשוט לא נמצאים לאחר מכן).
- כמות הארס שהוזרקה בהכשה – לא ניתן כמובן לדעת את הכמות אך ידוע למשל כי כ20% מן ההכשות הן “עקרות” (ללא הזרקת ארס) וכ25% מהן עם כמות ארס קטנה יחסית. ההכשות החמורות הן כאשר הנחש מרגיש מאויים ואז מסוגל להזריק את מרבית כמות הארס המאוכסנת בבלוטות הארס.
- רמת הפעילות הגופנית וההתרגשות לאחר ההכשה – ככל שהכלב או החתול פעילים יותר, קיים סיכון כי הארס יתפזר מהר יותר בגוף.
- בעיות בריאותיות של הכלב או החתול וגילו – מחלות לב, כליות או מחלות חמורות וגיל מבוגר מהווים גורמי סיכון לסיבוכים או מוות כתוצאה מהכשת נחש צפע ונחשים אחרים.
מהם סיכויי ההחלמה מהכשת נחש?
החדשות הטובות הן שמרבית בעלי החיים המוכשים ישרדו לאחר קבלת טיפול וטרינרי אינטנסיבי בבית החולים. עם זאת, בעלי חיים שאינם מטופלים או שמגיעים מאוחר לטיפול, סיכוי שרידותם יורד.
נקודה חשובה בהקשר לכך – חשוב להבין שגם אם הכלב חש בטוב מיד אחרי ההכשה, עדיין קיימת סכנת הידרדרות חמורה במצבו ביום יומיים לאחר ההכשה. לכן, בכל חשד להכשה, פנו לטיפול וטרינרי.
מה לעשות במקרה של הכשת נחש?
יש להגביל את תנועת הכלב או החתול כדי למנוע מהארס להתפשט, להסיר את הקולר אם ההכשה היא באזור הפנים ולהביא את החיה אל בית החולים הווטרינרי. במידת האפשר כדאי לנסות לזהות או לצלם באיזה נחש מדובר אך בכל מקרה אין להתקרב אל הנחש ולהסתכן בהכשה.
חשוב – אין לנסות לחתוך את אזור ההכשה, למצוץ את הארס או לשים חוסם עורקים!
כמו כן, אין צורך להרוג את הנחש או לרדוף אחריו. נחשי הצפע, כמו כל נחשי ישראל הינם חיה מוגנת ואם הנחש ירגיש לכוד, אתם מסכנים את עצמכם שלא לצורך. אם הנחש עדיין נצפה, פנו את הכלב לוטרינר והזעיקו לוכד נחשים מוסמך.
מהו הטיפול הניתן לכלבים וחתולים שהוכשו ע”י נחש?
- נוגדן (אנטי ונום) כנגד ארס הנחש – בעבר חשבו שכדאי לתת את הנוגדן רק במקרים הקשים. בשנים האחרונות מצאנו כי בעלי חיים שקיבלו את הנוגדן מוקדם, סבלו פחות מסיבוכי ההכשה ושוחררו מהר יותר לביתם (ובעצם למרות עלותו הגבוהה, נחסכו טיפולים נוספים וימי אשפוז לבעלים). במקרים קשים (ונדירים), נדרשות שתיים – שלוש מנות לטיפול במצב.
- נוזלים לוריד – ניתנים לשמירה על לחץ הדם
- אנטיהיסטמין – להפחתת התגובה האלרגית לארס
- אנטיביוטיקה – מאחר וידועים מקרים של העברת חיידקים משיני הנחש
- שיכוך כאבים – חשוב! זהו מצב מאוד כואב
- סטרואידים – מתן סטרואידים הינו מעט שנוי במחלוקת. לעיתים יש לתת סטרואידים כאשר יש בצקות באזור הלוע וחשש לחנק. כיום המלצתנו היא, שלא לתת סטרואידים בשלב המוקדם יחד עם אנטי ונום מאחר והם מעכבים את הסילוק מהגוף של הארס.
- במקרים חמורים מאוד – לעיתים יש צורך תוספים מיוחדים או נוזלים יעודיים או תרופות לשמירה על לחץ הדם (הטאסטרץ / פלאסמה / אלבומין ועוד).
- פלאסמה – בעבר חשבו כי יש חשיבות גבוהה למתן הפלסמה (נוזל הדם מכלב אחר) בשל פגיעה במערכת הקרישה לאחר הכשת נחש. כיום אנו יודעים כי מתן אנטי ונום יעיל יותר ומתן פלסמה הפך נדיר כחלק מהטיפול בהכשות.
חשוב להבין כי כלב או חתול שהוכש חייב להיות מאושפז בהשגחת וטרינר בד”כ למשך יום עד יומיים לפחות. זאת מכיוון שיתכנו מקרים, כפי שהוסבר מעלה, בהם בעל החיים מגיע במצב טוב יחסית ורק לאחר שהארס מתפשט בגוף, נגרמת פגיעה באיברים חיוניים ונראית החמרה משמעותית במצבו.
כפי שכבר כתבנו, מרבית בעלי החיים המוכשים והמטופלים בזמן, ישרדו את ההכשה. מסיבה זו, בכל חשד להכשת נחש, יש להביא את בעל החיים לטיפול וטרינרי בהקדם האפשרי ולא לחכות לנפיחות או סימני הכשה נוספים.
תוכן עניינים

וטרינר חירום וטיפול נמרץ