דלקת רחם בכלבות וחתולות

מהי דלקת רחם?

דלקת רחם, או בשמה המקצועי “פיומטרה”, גורמת להצטברות זיהום ומוגלה בחלל הרחם, המהווה מצב חירום מסכן חיים. המחלה נפוצה בכלבות וחתולות שאינן מעוקרות, לרוב לאחר מספר מחזורי ייחום תקינים אשר לא הסתיימו בהריון.
דלקת רחם תתרחש לרוב 4-8 שבועות לאחר ייחום. מאמרים מראים כי 24% (כרבע!) מהכלבות הלא מעוקרות יחלו במחלה זו לפני גיל 10 שנים.
זריקות מסוימות להפסקת ייחום מעלות את הסיכוי לחלות בדלקת רחם.
דלקת רחם פחות נפוצה בחתולות, אך בהחלט קיימת.

סוגי דלקות רחם:

קיימים שני סוגים של דלקות רחם, דלקת פתוחה ודלקת סגורה, בהם האבחון, הטיפול והסכנות משתנים:

• דלקת רחם פתוחה – במצב זה צוואר הרחם נשאר פתוח וההפרשות המוגלתיות יוצאות אל מחוץ לגוף דרך איבר המין. במצב זה ניתן בקלות יתר לזהות את הדלקת.
• דלקת רחם סגורה – דלקת רחם בה צוואר הרחם סגור כך שכל ההפרשות מצטברות בתוך קרני הרחם. הדלקת קשה יותר לאבחון כי אין סימנים חיצוניים ומזהים אותה רק כאשר הכלבה חשה ברע, היא מובאת ע”י הבעלים אל הוטרינר. דלקת רחם סגורה מהווה פצצת זמן מתקתקת כיוון שבכל רגע הרחם עלול להיקרע ולדלוף לתוך חלל הבטן.

מהם הסימנים שנראה בכלבה החולה בדלקת רחם?

במידה ומדובר בדלקת רחם פתוחה, הסימן העיקרי יהיה הפרשה מוגלתית מאיבר המין. בדלקת רחם סגורה (אך גם בפתוחה) יתכנו סימנים של:

• חום גבוה
• אפטיה
• חולשה קשה
• שתיה והשתנה מרובים
• הקאות

אז איך מזהים דלקת רחם?

• הבדיקה הראשונית שתתבצע ע”י הוטרינר תהיה בדיקה גופנית מלאה. בבדיקה זו ניתן יהיה להעריך את רמת החיוניות של הכלבה, צבע הריריות, מידת ההתיבשות, מישוש בטני המחשיד לדלקת רחם, מדידת קצב נשימות, קצב לב וטמפרטורה.
• בדיקות דם מלאות יתנו הערכה לגבי מצבה הנוכחי של הכלבה – עליה בתאים הלבנים, אנמיה, השפעה על הכליה והכבד ועוד
• צילום רנטגן יכול להראות רחם מוגדל מלא בנוזלים, אולם בצילום ניתן לעיתים התבלבל עם מצב של הריון או מצבים פתולוגים אחרים בחלל הבטן.
• אולטראסאונד הינו הכלי הטוב ביותר להדגים מצב של רחם מוגדל מלא בנוזלים וכמו כן להעריך רמת פגיעה באיברים נוספים.

מה הטיפול בדלקת רחם בכלבה או חתולה?

בד”כ כלבה חולה דורשת ייצוב ראשוני של נוזלים ואנטיביוטיה. לאחר מכן המלצתנו היא על ניתוח חירומי של עיקור והסרת הרחם.

ישנן דעות הסוברות כי ניתן לטפל באופן שמרני באנטיביוטיקות ותרופות נוספות ובכך לרפא את הדלקת. טיפול זה יתבצע רק במידה ומדובר בכלבה צעירה שיש סיבה להשאיר את הרחם (רצון בגורים מכלבה זו), בדלקת רחם פתוחה בלבד, ולאחר וידוא באולטראסאונד כי אין ציסטות ברחם/בשחלות.
יש לזכור כי במידה ובוחרים בטיפול השמרני ולא בניתוח, הסיכוי לחזרתה של המחלה גבוה מאד במחזורי הייחום הבאים כיוון שהבעיה היא הורמונלית. כמו כן, הסיכוי לפוריות בכלבה כזאת נמוך.

כאמור, כיוון שיש סיכוי גבוה לחזרתיות, וכן סיכון בחוסר תגובה לטיפול והסתבכות הזיהום, הטיפול המומלץ הינו ניתוח עיקור בו מסירים את הרחם והשחלות.
ניתוח העיקור בדלקת רחם הוא קשה ומורכב יותר מאשר עיקור רגיל כיוון שהרחם המודלק גדול ופריך יותר, כלי הדם מורחבים, ויש סיכון רב בקריעת קיר הרחם/קרני הרחם ודליפת הזיהום לתוך חלל הבטן.

לסיכום

יש לנהוג בדלקת רחם כבמקרה חירום ולא להמתין עם הניתוח מחשש לקריעת הרחם ולזיהום חלל הבטן. יש לפנות לוטרינר בהקדם האפשרי לזיהוי וטיפול בדלקת זו.

כדי להימנע מדלקת זו, אנו ממליצים לעקר את כל הכלבות והחתולות שאינן משמשות לרבייה, או לעקרן לאחר שסיימו את תפקיד הבאת צאצאים לעולם