המחזור המיני בכלבה מורכב מתקופת רבייה קצרה ותקופת שקט מיני בה אין פעילות מינית והכלבה אדישה לזכרים.
בתקופה שלפני הייחום עצמו, הנמשכת 3-21 יום, ניתן לראות דימום קל מהבושת, והתעניינות של זכרים בכלבה (הנובעת מרמת ההורמונים וההפרשות).
בהמשך, הנקבה מגיעה לשלב הפורה של הייחום, ותאפשר לזכרים להזדווג איתה.
הייחום נמשך בפועל מספר ימים מצומצם – לרוב בין 7 ל 10 ימים. לאחר הייחום, בין אם הכלבה בהריון או לא, יורדת רמת ההורמון אסטרוגן ועולה רמת הורמון אחר בשם פרוגסטרון. למעשה, מבחינת הגוף של הכלבה גם אם היא אינה בהריון מתרחש תהליך של “הריון מדומה” שנמשך כחודשיים ומקביל בדיוק למצב ההורמונים בהריון. לאחר חודשיים אלה הכלבה חוזרת לשקט מיני. אם התרחש זיווג בזמן הפורה והזיווג הצליח, ימשך ההיריון בממוצע 63 ימים.
חשוב לחסן ולטפל כנגד תולעים לפני ההיריון, ע”מ לצמצם את הסכנה של הגורים להידבק במחלות קשות.
ההריון
במהלך החודש הראשון להריון ישנם שינויים מועטים, אם בכלל. בשלושת השבועות האחרונים תתכן עלייה במשקל, הגדלת הבטן, ובימים שלפני ההמלטה מתחיל להיווצר חלב והעטינים גדלים. מספר ימים לפני ההמלטה הכלבה עלולה להראות סימני התבודדות, עצבנות ואף בריחת שתן עקב לחץ של הרחם על שלפוחית השתן.
זיהוי הריון אפשרי במגוון שיטות:
1. מישוש הגורים בבטן- שיטה זו היא הכי פחות אמינה לעומת השאר, ולרוב מאפשרת זיהוי רק ממש בסוף ההריון, וגם אז הסיכוי לטעות גדול יחסית.
2. אולטראסאונד– החל מהיום ה-25 להריון ניתן לראות עוברים באולטראסאונד. האולטראסאונד הוא השיטה המועדפת בשלבים הראשונים של ההריון מכיוון שהוא מאפשר לזהות פעימות לב המעידות על חיוניות העוברים, ולבצע הערכה של מספר העוברים בשלב מוקדם.
3. רנטגן – החל מהיום ה-45 להריון ניתן לראות את השלד של הגורים בצילום רנטגן. כך גם ניתן לספור כמה גורים ישנם.
יתרונות הרנטגן הם גם בשלב המאוחר של ההריון – כאשר ניתן להעריך אם הגורים כבר פונים לכיוון תעלת ההמלטה.
ספירת הגורים ברנטגן לקראת סוף ההריון מדוייקת יותר מהאולטראסאונד.
בשליש האחרון של ההריון מומלץ לתת לכלבה מזון מסחרי לגורי כלבים אשר מספק לה את הדרישות התזונתיות הגבוהות בעקבות מצבה (צורך באנרגיה רבה ובסידן רב יותר מבמצב רגיל), וכמובן לאפשר גישה חופשית למים טריים.
ההמלטה
בימים ובשעות שלפני ההמלטה הכלבה בד”כ חסרת שקט, ותחפש סביבה שקטה שבה תוכל להמליט. סימן מקדים להמלטה הוא ירידה של מעלה בטמפרטורת הגוף (ולכן מומלץ למדוד אותה כל יום בשבוע שלפני ההמלטה). סימן אפשרי נוסף היא הפרשה צמיגית שקופה מאזור הבושת.
ההמלטה היא תהליך טבעי ולכן רב הסיכויים שלא יהיה כל צורך של התערבות מצדכם, הניחו לה לנפשה, אולם הציצו מדי פעם על מנת לראות שהכול מתנהל כשורה. רוב ההמלטות מתרחשות בשעות הלילה.
משך ההמלטה תלוי בגזע, מספר הגורים והאם מדובר בהמלטה ראשונה; באופן כללי המלטה אורכת בין 4 ל 8 שעות ואף הרבה יותר מזה, הזמן הממוצע ליציאת גור הוא 20-30 דקות, אך לקראת סוף ההמלטה תתכן הארכה ביחידות זמן אלו. לרוב הכלבה באמצעות חושיה הטבעיים היא אשר קורעת את השק העוברי בו נמצא הגור, ומלקקת אותו נמרצות על מנת לייבשו ולעודד אותו לנשום את אוויר העולם. במידה ולא, ניתן להשתמש בבד על מנת להסיר את ההפרשות בעדינות מאזור הפה והאף, לעסות בעדינות את הגור לאורך כל הגוף עד אשר תשמע יבבה, ומיד להחזירו אל האם. יש להימנע משימוש במייבש שיער אשר עלול לגרום לכוויות והתייבשות.
חבל הטבור: במידה וחבל הטבור לא נחתך ע”י האם יש לקשור אותו עם חוט, לגזור מעל הקשר כסנטימטר מהבטן ולחטא עם יוד נוזלי מהול.
מצבי חירום בהמלטה
חוסר יכולת להמליט או עצירה של ההמלטה יכולים להתרחש ממספר סיבות: גורים גדולים ,תנוחת המלטה (של הגור) שגויה, חוסר יכולת של הרחם להתכווץ, התעייפות של הכלבה הממליטה, חוסר בסידן ועוד. במיוחד רגישות כלבות שמנות וכלבות מגזעים עם מבנה ראש רחב כמו פקינזים, מסטיף, ובולדוג.
מתי יש לפנות לווטרינר:
– כאשר יש גור תקוע בנרתיק
– כאשר מרווח בין גורים עולה על 2-4 שעות
– אם לכלבה אין כיווצים, או צירים חלשים לסירוגין למעלה מ 6 שעות
– אם ישנם כיווצים חזקים במשך 30 דקות אולם ההמלטה לא מתקדמת
– אם יש הפרשה שחורה ירוקה ולאחריה אין המלטה
טיפול בגורים
יש להכין מקום רך מבודד וחמים (28-30 מעלות) בו האם והגורים יוכלו לשהות, את כלי האוכל והמים של האם רצוי להניח מחוץ למצע. במשך 36 השעות הראשונות הגורים יונקים את החלב הראשוני הנקרא קולוסטרום, המספק להם נוגדנים, אנרגיה וחלבונים. בשבועות הראשנים הגורים יקבלו חלב אם בלבד, ובהמשך, בהדרגה יתחילו לאוכל מזון בעצמם.
כדאי להתייעץ עם הוטרינר לגבי האכלה בשלבי הינקות של הגורים.
