מחלת החתלתלת (Feline Panleukopenia), הידועה גם כ” נגיף הפרוו של חתולים”, היא מחלה ויראלית מדבקת וקטלנית הפוגעת בעיקר בחתולים צעירים ולא מחוסנים. הוירוס תוקף את מערכת העיכול, מח העצם ומערכת החיסון, ועלול לגרום למוות בשיעורים גבוהים. הנגיף פוגע בתאים אשר מתחלקים מהר, דוגמת תאי המעי, ובנוסף את התאים האחראיים ליצירה של תאי דם לבנים במח העצם. בשל כך, נפגעת מערכת החיסון של החתול החולה במחלה.
מהם סימני המחלה?
בהדבקה של חתולה לא מחוסנת אשר נדבקת כאשר היא בהריון נפגע המוח הקטן בעובר, החשוב לתנועות מוטוריות. לכן, פגיעה זו גורמת להליכה לא יציבה בילודים.
בשאר המקרים סימני המחלה יכללו:
- חום גבוה: חום גוף גבוה הוא אחד הסימנים הראשונים.
- אובדן תיאבון: חתולים חולים יסרבו לאכול ולשתות.
- הקאות ושלשולים: הקאות ושלשולים חריפים, לעיתים דמיים, מובילים להתייבשות קשה. בחתולים, לעומת כלבים הלוקים בוירוס הפרוו, סימני הקאות ושלשולים לא תמיד נראים בכל המקרים.
- חולשה אפתיה ודיכאון: חתולים חולים יהיו חלשים, אפאתיים ולא פעילים.
- התייבשות: סימני התייבשות כוללים חניכיים יבשות, עיניים שקועות וחוסר גמישות בעור.
- כאבי בטן: חתולים חולים יגיבו בכאב בזמן שהוטרינר ימשש את הבטן.
כיצד נאבחן חתלתלת?
אבחון פאנלויקופניה בחתולים נעשה על ידי שילוב של היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה.
בדיקה גופנית: בבדיקה גופנית, הווטרינר יאתר את סימני המחלה כפי שתוארו לאחר מכן בבדיקות דם יראו מספר ממצאים. בספירת דם (CBC): תראה לויקופניה: ירידה חדה במספר תאי הדם הלבנים, במיוחד לימפוציטים ונויטרופילים. לעיתים נראה גם אנמיה וירידה בטסיות הדם.
בדיקת צואה – ניתן לבצע בדיקה ישירה לאיתור הנגיף בצואה על ידי קיט וטרינרי יעודי.
בדיקות הדמיה (אולטראסאונד / רנטגן) – לרוב לא מסייעות באבחון אך יכולות לעזור לשלול מצבים אחרים שיגרמו לשלשולים והקאות. לעיתים באולטרסאונד נראה סימנים לעימדון מערכת העיכול המשני למחלה.
טיפול במחלה
אין תרופה ספציפית לחתלתלת, והטיפול מתמקד בתמיכה בחתול עד שמערכת החיסון שלו תתגבר על הנגיף.
אשפוז עם מתן נוזלים ותרופות לוריד: אשפוז בבית חולים וטרינרי הוא חיוני לטיפול אינטנסיבי והנוזלים ימנעו התייבשות של החתול.
אנטיביוטיקה: למניעת זיהומים חיידקיים משניים (בעיקר בשל הפגיעה במערכת החיסון על ידי הנגיף).
תרופות נגד הקאות ובחילות: להקלה על סימפטומים.
שיכוך כאבים
תזונה: תזונה קלה לעיכול, לעיתים באמצעות צינור הזנה.
פרוגנוזה
הפרוגנוזה תלויה בחומרת המחלה, גיל החתול ומצבו הבריאותי הכללי. גורים צעירים וחתולים עם מערכת חיסון חלשה נמצאים בסיכון גבוה יותר למוות. טיפול מוקדם ואינטנסיבי משפר את סיכויי ההישרדות.
דרכי מניעה
חיסון: חיסון הוא הדרך היעילה ביותר למניעת חתלתלת. גורים צריכים לקבל סדרה של חיסונים החל מגיל 6-8 שבועות, וחיסון דחף..
היגיינה: שמירה על היגיינה גבוהה, כולל ניקוי וחיטוי קבוע של ארגז החול, כלי האוכל והשתייה.
בידוד: בידוד חתולים חולים מחתולים בריאים למניעת הדבקה.
הימנעות ממגע עם חתולים לא מחוסנים: במיוחד גורים צעירים.
חיטוי הבית – נגיף החתלתלת עמיד מאוד ויכול לשרוד בסביבה במשך חודשים רבים. לכן, חשוב לחטא את הבית ביסודיות לאחר שחתול חלה (חשוב להבין שהוירוס עמיד למרבית חומרי החיטוי למעט אקונומיקה).
ניקוי יסודי: סילוק כל פסולת אורגנית, כגון צואה, קיא ושתן.
חיטוי כל המשטחים: כולל רצפות, קירות, ארגז חול, כלי אוכל ושתייה, צעצועים ומצעים.
אוורור: אוורור הבית לאחר החיטוי.
שטיפת ידיים: הקפדה על שטיפת ידיים יסודית לאחר מגע עם חתול חולה או סביבתו.
אבחון מוקדם וטיפול נמרץ הם קריטיים להצלחת הטיפול בפאנלויקופניה. יש לפנות לווטרינר מיד עם הופעת סימנים קליניים אופייניים. החיסון נגד פאנלויקופניה הוא קריטי למניעת המחלה.
וטרינר חירום וטיפול נמרץ
