מוקה, כלבה בת שלוש הופנתה לבית החולים הווטרינרי לאחר שסבלה תקופה ארוכה ממחלת עור קשה שלא הגיבה לטיפולים שונים שקיבלה. היא טופלה במספר סוגי אנטיביוטיקה ותרופות נוספות, בכל פעם הייתה הטבה לכמה ימים ואז החמרה. בנוסף סבלה מכאבים, ירידה בתיאבון וקושי בהליכה, ברמה שהבעלים שקלו המתת חסד.
בשל חוסר התגובה לטיפול היא הופנתה לבדיקה והמשך אבחון ע"י הדרמטולוג המומחה- ד"ר אלעד פרי, בתקווה שיביא מזור למצבה.
בבדיקה הגופנית של ד"ר פרי, נראו קרחות בכלל הגוף, עור מזוהם (על העור עצמו נראו גם פצעים וגלדים רבים) ונמצאו קשרי לימפה מוגדלים.
לאחר הבדיקה הגופנית החליט ד"ר פרי לדגום את קשרי הלימפה בחשד להמצאות טפיל הלישמניה. הדגימה אישרה את המצאות הטפיל כפי שניתן לראות בתמונה (המוני טפילי לישמניה בתוך תא דם לבן השייך למערכת החיסון).
במקביל לתחילת הטיפול נשלחה דגימה למעבדה לוודא את האבחנה ולכמת את כמות הנוגדנים למחלה. הכלבה החלה טיפול וכולנו מקווים כי מצבה ישתפר במהרה. בדיקת דם בהמשך תאשר האם היא מגיבה והאם רמת הנוגדנים בדם כנגד הטפיל יורדת בתגובה לטיפול.
לישמניה (שושנת יריחו כפי שלפעמים מכונה בבני אדם) היא מחלה כרונית בכלבים אך ניתנת לטיפול תרופתי בכדורים. עם טיפול מסודר וטיפול במקביל הדוחה זבובי חול (שהם המעביר של הטפיל) הכלבים יכולים לחיות שנים ארוכות, באיכות חיים טובה, ללא סכנת הדבקה לבעלים.
במקרה זה, הבעלים בחרו שלא נפרסם את תמונתה של מוקה אז בתמורה תקבלו תמונה של ד"ר אלעד מזהה את טפיל הלישמניה במיקרוסקופ החדיש שלנו של חברת אבקסיס.
