היפוך קיבה- (GDV- Gastric Dilatation and Volvulus) הוא מצב חירום בכלבים , המצריך טיפול רפואי מיידי.
התערבות רפואית וכירורגית מהירה, יכולה לרוב להציל חיים. היפוך קיבה מתרחש לרוב בגזעי כלבים גדולים.
לזמן יש חשיבות מכרעת בהיפוך קיבה ולכן בכל מקרה של חשד יש להתייעץ מיידית עם וטרינר או להביא את הכלב לבית החולים הווטרינרי!
מה מתהפך ואיך? הקיבה היא מעין "שק" המחובר בצד אחד לוושט, ובצד השני למעיים. מסיבות מגוונות שאינן ברורות לגמרי, הקיבה עלולה להתנפח מאוד, להתהפך, ולהסתובב על צירה (דמיינו עטיפה של סוכרייה). במצב כזה נחסמת יכולת הפינוי מהקיבה, והמזון שבה תוסס ומייצר גז המנפח אותה עוד יותר. בגלל הסיבוב והפיתול, נפסקת אספקת הדם לרקמת הקיבה, והיא מתחילה להיפגע. הקיבה והטחול מחוברים זה לזה, ולכן בחלק מהמקרים סיבוב של הקיבה גורר גם את הטחול, וכן כלי דם גדולים נוספים. הלחץ שמפעילה הקיבה העצומה על בית החזה וכלי הדם מקשה על הכלב לנשום, ופוגע ביכולת של הלב להזרים דם לשאר חלקי הגוף. כתוצאה מכך יש נפילה של לחץ הדם העלולה ליצור שוק ובסופו של דבר מוות. סיבוך קטלני נוסף הוא קריעה של הקיבה וזיהום של חלל הבטן.
מהם הסימנים להיפוך קיבה? בשלבים הראשונים הכלב יראה חסר שקט ויתכן שירייר ו\או ינסה להקיא. בהמשך ילך וייחלש, עד לאפאטיות מוחלטת. בדרך כלל ניתן לראות נפיחות של הבטן, וצבע החניכיים נעשה חיוור או אפור.
כיצד מטפלים בהיפוך קיבה? לאחר אבחון (המבוסס על הסימנים הקליניים וצילום רנטגן) מטרת הטיפול הראשוני היא לייצב את לחץ הדם ולהפחית את הלחץ שיוצרים הגזים בקיבה. צינור גמיש מוחדר לקיבה מכיוון הפה, ומאפשר לגזים שהצטברו בה להתנקז החוצה.הכנסת הצינור מצריכה לרוב הרדמה מלאה, מכיוון שרוב הכלבים לא מאפשרים זאת כאשר הם ערים. במצבים בהם הסיבוב חמור, יתכן ולא ניתן להעביר צינור פינוי אל הקיבה. במקרים אלה ניתן לנקז את הגזים ע"י דיקור של הקיבה דרך צד הבטן. במקביל הכלב מקבל נוזלים (אינפוזיה) לווריד בקצב גבוה, ותרופות כגון אנטיביוטיקה, שיכוך כאבים, תרופות נגד הפרעות קצב הלב ועוד. לאחר ייצוב מצבו של הכלב, הוא מוכנס לניתוח שבו הקיבה מסובבת חזרה למקומה הטבעי. לעיתים יש צורך לכרות חלק מהקיבה או הטחול כיון שעברו נזק בלתי הפיך. כדי למנוע אפשרות (מאוד סבירה) של סיבוב קיבה נוסף, היא נתפרת ומקובעת לצד הפנימי של קיר הבטן. ההתאוששות מניתוח כזה קשה ובהרבה מקרים מלווה בסיבוכים כגון הפרעות לקרישת הדם, זיהום קשה, הפרעות קצב לב, דלקות בלבלב ובכבד. לרוב יעברו מספר ימים עד שהכלב ישוב לאיתנו ויוכל להשתחרר הביתה.
מהם גורמי הסיכון ל-GDV? גזע וגנטיקה: כלבים גדולים בעלי חזה עמוק וצר נמצאים בסיכון גבוה ל-GDV. במיוחד "מועדים לפורענות" גזעים כגון דני ענק, סן ברנרד, סטר אירי, לברדור, וימרנר. חשוב לציין כי היפוך קיבה יכול לקרות לכל כלב, גם בגזעים קטנים. בנוסף לגזע, הוכחה נטייה גנטית ל-GDV, ולכלבים בעלי אח\הורים שסבלו מהיפוך קיבה יש סיכון גבוה יותר ללקות בבעיה בעצמם.
גיל ומין: הסיכון ל-GDV עולה עם הגיל, וכפול בזכרים לעומת נקבות (סירוס לא משפיע).
הרגלי אכילה: לכלבים המקבלים ארוחה אחת בלבד ביום יש סיכוי כפול לעומת כלבים המקבלים שתי ארוחות. גורמי סיכון נוספים הם אכילה מהירה\רעבתנית, אכילה כשהמזון מוגבה, פעילות גופנית נמרצת לאחר אכילה, ואופי עצבני\פחדני של הכלב.
על מנת לנסות למנוע GDV כדאי לברר היטב את ההיסטוריה הרפואית של הורי הכלב, להאכיל 2-3 ארוחות ביום, להימנע מפעילות גופנית לאחר האכלה, ומעל לכל – להיות רגישים לסימני מצוקה של הכלב כך שיוכל לקבל טיפול וטרינרי מהיר בעת הצורך.
