במבה – כלבה מעורבת, מעוקרת, בגודל בינוני, בת שש וחצי הגיעה אלינו לבדיקת דרמטולוג מומחה (וטרינר העוסק בטיפול במחלות עור ואלרגיות) חודש לאחר שעברה תספורת כיון שפרוותה לא צמחה מחדש. בנוסף תיארו הבעלים השמנה וירידה בפעילות, ובבדיקה גופנית התגלה שבמבה סובלת גם מדלקת עור חריפה, ודלקת אוזניים.
בדיקות ראשוניות שנערכו ע”י הדרמטולוג ד”ר אלעד פרי בבית החולים שללו קיום טפילי עור כגורם לדלקת. טיפול אנטיביוטי שיפר אמנם את מצב העור אך במבה הייתה עדין עייפה וקרחת. מכך השתמע כי ישנו גורם עמוק יותר שצריך לחפשו. בהסתכלות על מכלול הבעיות מהן סבלה במבה מלבד בעיית העור והאוזניים- עייפות, השמנה, וחוסר התחדשות של השיער, הועלה החשד שלבמבה יש היפותירואידיזם- תת תפקוד של בלוטת התירואיד.
בלוטת התריס (התירואיד) נמצאת באזור הצוואר ואחראית על ייצור הורמון הנקרא תירוקסין. להורמון זה תפקיד מפתח בוויסות תהליכים מטבוליים בגוף כגון שליטה ברמת השומנים בדם, וקביעת קצב צמיחת השיער. כשהתירואיד לא מייצר מספיק תירוקסין מתפתחות בעיות שונות כגון השמנה, עייפות, אנמיה, כולסטרול גבוה בדם, חוסר צמיחה של השיער ודלקות עור. הבעיה נפוצה בכלבים בני 4 עד 10 שנים, מגזעים בינוניים עד גדולים. אין הבדל בשכיחות המחלה בין המינים אך היא נפוצה יותר בנקבות מעוקרות לעומת נקבות שלא עוקרו.
על מנת לבדוק את תפקודי התירואיד של במבה, נלקחה ממנה דגימת דם ונשלחה למעבדה. התשובות לא הותירו מקום לספק- לבמבה יש היפותירואידיזם!
למזלה של במבה, הטיפול בהיפותירואידיזם הוא יחסית פשוט, ומבוסס על מתן יומי של כדורים המכילים הורמון תירוקסין מלאכותי. לאחר מספר שבועות של טיפול כבר ניתן היה לראות שבמבה “חוזרת לעצמה”- היא ירדה במשקל, נראתה חיונית ופעילה יותר, וגם מצב העור והפרווה השתפרו.
