קדחות קרצית בכלבים יכולות להיגרם על ידי מספר טפילים / חיידקים. במאמר זה נדבר על קדחת הקרציות הנפוצה הנגרמת על ידי החיידק ארליכיה קניס (ehrlichia canis) המועבר על ידי קרציות בין כלבים. במקרים נדירים, תיתכן הדבקה גם דרך מנות דם.
נקודה חשובה לגבי ההדבקה היא כי בכדי להעביר את החיידק, על הקרציה להיות צמודה אל הכלב כ- 24 שעות (מסיבה זו, גם חומרי הדברה ההורגים את הקרציה גם לאחר מציצת דם, ככל הנראה יעילים במניעת המחלה). בישראל, הקרציה המעבירה את המחלה היא קרצית הכלב החומה (שמה הלטיני Rhipicephalus sanguineus).
ידוע כי גזעי השפיץ ואחרים (כגון האסקי, מאלמוט רועה גרמני וכו') ככל הנראה רגישים יותר לקדחת קרציות מגזעי כלבים אחרים.
חשוב לזכור כי מחלה זו אינה מדבקת לבני אדם אם כי, הקרציות המעבירות אותה, יכולות להעביר מחלות אחרות לבני אדם.
שלבי המחלה של קדחת קרציות בכלב נחלקים לשלושה:
- שלב אקוטי – בשלב זה הכלב יפגין חולשה, ירידה בתיאבון, חום, דיכאון, נפיחות בקשרי לימפה, גודש בלחמית וייתכנו דימומים ספונטאנים מהאף או ממקומות אחרים (זאת בשל ירידה ברמת טסיות הדם החשובות לקרישת הדם). זהו השלב בו החיידק מתרבה ומתפשט בגוף. שלב זה נפוץ בישראל בקיץ מאחר וזוהי התקופה בה הקרציות יותר פעילות.
- שלב סב – קליני – בשלב זה, העשוי להימשך חודשים עד שנים, לא נבחין בד"כ בסימני מחלה בשלב זה. בבדיקות דם ניתן לראות ירידה בטסיות הדם ובתאי דם הלבנים.
- שלב כרוני – התפרצות מחלה קשה. בשלב זה נהיה עדים לדיכאון, חולשה, הגדלת קשרי לימפה וטחול, אנמיה חמורה, שטפי דם ועוד. בשלב זה נגרמת פגיעה במח העצם האחראי על ייצור תאי דם לבנים, אדומים וטסיות הדם. לצערנו, משלב זה לרוב אין החלמה וסופו במוות.
חשוב להבין כי לא כל הכלבים מגיעים לשלב הכרוני של המחלה וחלקם מתגבר על המחלה באופן עצמאי או בעזרת טיפול וטרינרי.
אבחון קדחת קרציות:
האבחון נעשה בשילוב הממצאים בבדיקה הגופנית של הכלב ובבדיקות דם.
- ספירת דם – הבדיקה הראשונה המבוצעת. בבדיקה זו נראה ירידה בכמות טסיות הדם / תאי הדם הלבנים / תאי הדם האדומים – אלו מהווים רמז לאפשרות של קדחת קרציות אך לא מאשרים את האבחנה.
- משטח דם – הסתכלות על תאי הדם במיקרוסקופ וחיפוש עדות לחיידק בתוך תאי דם לבנים (נמצא באחוז קטן מן המקרים).
- בדיקה לקיום נוגדנים כנגד החיידק – מעידה על חשיפה לחיידק אך לא תמיד על מחלה פעילה. יתרונה של בדיקה זו היא במהירות התשובה שלה (כחצי שעה). רמה גבוהה של נוגדנים נשארת בדם מספר חודשים לאחר מחלה.
- בדיקת PCR להמצאות המידע הגנטי של החיידק בדם – בדיקה זו מוכיחה באופן חד משמעי כי הכלב נגוע בחיידק הארליכיה. חסרונה הוא שלוקח מספר ימים לקבלת תשובה. כמו כן, במקרים כרוניים, לא תמיד נמצא החיידק בדם וניתן למצוא אותו במח העצם או בטחול בלבד.
בדיקות נוספות שלעיתים יבוצעו במקרים אלו כוללות ביוכימיה המראה רמה גבוהה של נוגדנים (גלובולינים) או בדיקת שתן (מאחר ולעיתים יכולה להיות פגיעה בכליות ואובדן חלבון בשתן).
במקרים בהם יש ירידה בכלל בתאי הדם (אנמיה חמורה המשולבת בירידה במספר התאים הלבנים וטסיות הדם) לעיתים מבוצעת דגימת מח עצם בכדי לשלול מחלות אחרות הפוגעות במח העצם.
טיפול בקדחת קרציות
הטיפול במחלה הוא באנטיביוטיקה בשם דוקסילין. במקרים החמורים או הכרוניים לעיתים יש צורך במתן סטרואידים בכדי לנסות לדכא תגובת יתר של מערכת החיסון הגורמת להרס תאי הדם וטסיות הדם ובטיפולים נוספים הכוללים הורמונים לעידוד ייצור תאים דם אדומים או לבנים.
לצערנו, באם המחלה הגיעה לשלב הכרוני, הכלב לא יגיב לטיפול ברוב המקרים.
מאחר וכיום לא קיים חיסון כנד קדחת קרציות הדבר החשוב ביותר הוא המניעה! דאגו לטיפול קבוע נגד קרציות על ידי כדורים לבליעה / אמפולות או קולרים – ארליכיה היא מחלה מסכנת חיים.
