גורם המחלה הינו חיידק (ארליכיה קניס) המועבר ע"י הקרצית הנפוצה בארץ (קרצית הכלב). מספיקה קרצית אחת להעברת המחלה!
המופע הקליני משתנה מכלב לכלב – יש כלבים שהתלונה אינה ספציפית אך הבעלים חושבים שהכלב לא בסדר – חלש, לא מסיים את מנת האוכל היומית, פחות שמח לטייל. באנגלית קוראים לזה ADR – כלומר Ain't Doing Right
לחלק מהכלבים מופע יותר מחשיד – דימום ממקומות מסויימים בגוף – לדוגמא מהאף או בצואה שנובע מפגיעה ביכולת קרישת הדם הראשונית בשל ירידה במספר לוחיות (טסיות) הדם.
שלבי המחלה של קדחת קרציות בכלב נחלקים לשלושה:
1. שלב אקוטי בשלב זה אנו עשויים להבחין בחולשה, ירידה בתיאבון, חום, דיכאון, נפיחות בקשרי לימפה, גודש בלחמית וייתכנו דימומים ספונטאניים מהאף או ממקומות אחרים. זהו השלב בו החיידק מתרבה ומתפשט בגוף.
2. שלב סב – קליני בשלב זה, העשוי להימשך חודשים עד שנים, לא נבחין בד"כ בסימני מחלה. בבדיקות דם ניתן לראות ירידה בטסיות הדם (בעלות תפקיד בקרישה) ובתאי דם.
3. שלב כרוני התפרצות מחלה קשה. בשלב זה נהיה עדים לדיכאון, חולשה, הגדלת קשרי לימפה וטחול, אנמיה, שטפי דם גם בעין העלולים לגרום לעיוורון, בצקות ועוד. בבדיקות דם נראה ירידה בכל התאים המיוצרים במח העצם. משלב זה אין החלמה וסופו במוות.
אבחון: וטרינר יוכל לזהות במשטח
דם מחסור בטסיות הדם עוד בשלב הראשון. יחד עם סימנים קליניים אופייניים מצב זה מחשיד לקדחת הקרצית.
לעתים ניתן לראות עדות לחיידק עצמו במשטח דם. קיימת ערכה לזיהוי נוגדנים בדם לקדחת הקרצית, אולם יש לזכור כי כל כלב שנחשף למחלה בעבר, גם אם היא אינה הגורם למחלה הנוכחית – ייצא חיובי בבדיקה זו, לכן יש לקחת בחשבון את תוצאות הבדיקה רק כחלק ממכלול האמצעים העומדים לרשותנו לזיהוי מחלה זו.
טיפול: למזלנו, במידה והוטרינר מזהה את המחלה כבר בשלב הראשון – ניתן לטפל בעזרת אנטיביוטיקה התוקפת את טפיל הדם ומחסלת אותו ברוב המקרים. ישנם מקרים בהם הטפיל "מתחבא" בגוף (בעיקר בטחול) ומתפרץ לאחר זמן מה על אף טיפול אנטיביוטי מתאים. אם המחלה הגיעה לשלב הכרוני, הטיפול כולל אשפוז וטיפול אינטנסיבי בנוזלים, מנות דם ותרופות. ברובם המוחלט של המקרים הטיפול בשלב זה אינו יעיל והמחלה קטלנית!
דאגו לטיפול קבוע נגד קרציות – ארליכיה היא מחלה מסכנת חיים. גשו לוטרינר מייד עם כל חשד לקדחת קרציות
