קרן שמש בלילה חשוך
ל' נסעה בשעת ערב מאוחרת בכביש מספר 4 כשלפתע ראתה גור חתולים רץ באמצע הכביש. ל' עצרה בזריזות בצד הדרך וניסתה לתפוס את החתול (שמהר מאוד התגלה כחתולה) אך ללא הצלחה ולכן התקשרה ללוכד חתולים, שהגיע למקום והצליח בסופו של דבר ללכוד את החתולה המבוהלת. במבט חטוף ל' הבינה שמשהו לא בסדר, החתולה החזיקה את רגלה הקדמית באויר ולא דרכה עליה. ל' התקשרה אל בית החולים והגיעה מיד לבדיקה.
בבדיקה הר
אשונית החתולה לא נתנה לגעת בה ופחדה מאוד; ההתנהגות שלה ביום הראשון היתה מאד חשדנית והיא ניסתה להבריח באיומים את כל מי שהתקרב לתא בו שהתה. אפשר היה להבין גם ללא צילום שהרגל פצועה ושבורה ושבנוסף היא סובלת מזיהום של הפצע. ביצענו צילום רנטגן על מנת להבין האם ניתן לתקן את השבר, אולם ראינו כי עצמות הרגל מרוסקות לגמרי והזיהום היה חמור ולא ניתן להציל אותה. החתולה הקטנה אושפזה תחת השם "תותי", עברה בדיקות דם וקיבלה טיפול תומך במשך הלילה שכלל שיכוך כאבים, נוזלים ואנטיביוטיקה.
למחרת בבוקר בוצע ניתוח לקטיעה של הרגל השבורה. מצבים מסוג זה – כאשר הרגל הפגועה לא ניתנת לאיחוי וגורמת לכאב ולסבל – מחייבים למעשה קטיעה. בכלבים וחתולים אין יתרון בהשארה של חלק מהרגל מכיוון שברוב המקרים לא תותאם פרוטזה, יתרה מכך, לרוב הגפיים נפצעות שוב בהמשך, מה שגורם להתמשכות הבעיה – ולכן מבוצעת קטיעה מלאה של הרגל.
מיד בהתאוששות מהניתוח, התגלתה בפנינו חתולה אחרת; תותי הפכה חברותית, גרגרה והתלטפה והיתה נחמדה בצורה יוצאת דופן. עובדה זו המחישה לנו עד כמה היא סבלה לפני הניתוח וכמה מהר היה שיפור בהרגשתה בעקבותיו!
בימים שלאחר הניתוח, תותי החלה בתהליך ההחלמה וההסתגלות ל-3 רגליים במקום ארבע: היא למדה ללכת עם המשקל בעיקר על הרגליים האחוריות, למדה לחפור בארגז החול עם רגל קדמית אחת ובעיקר למדה שהאנשים מסביבה לא רוצים לפגוע בה אלא לעזור לה. תותי הפכה במהרה מגורת חתולים מפוחדת לחתלתולה מקסימה שאוהבת ליטופים וחיבוקים. כל מי שנכנס לחדר האשפוז וראה אותה חייך מייד, ולכן הוחלט לשנות את שמה ל"סאנשיין" (קרן שמש).
סא
נשיין היתה מאושפזת גם לאחר שהוסרו התפרים כיוון שלא היה לה לאן ללכת… עד שערב אחד, נכנסו שיר ודרור למרפאה, ראו את סאנשיין, התאהבו בה ומיד החליטו שיעניקו לה בית חם ואוהב. סאנשיין עברה לביתה החדש ולאחר מספר ימים של התאקלמות (ושינוי שם נוסף – לשם "סאן" שפירושו 3 ביפנית) פגשה את חבריה החדשים – מינוס החתול, גונזו הג'אקו ובל הבוקסרית.
ביום כתיבת מאמר זה, סאן חיה בביתה החדש כבר מספר שבועות. היא גדלה, קופצת, משחקת ומסתדרת מצויין גם בלי רגל קדמית אחת.
