מהם הגזעים הברכיוצפאליים?
המילה ברכיצפאלי מורכבת משתי מילים ברכי (קצר) ו-צפאלי (ראש) ובעצם מאפיינת גזעים עם ראש פחוס. גזעים אלו עברו שנים של הכלאות שמטרתם הייתה לשמור על הלסת התחתונה בגודל פרופורציונלי לכלב אך לקצר את הלסת העליונה, בכך נוצר מבנה גולגולת פחוס, והרקמות הרכות אשר מרכיבות את דרכי האוויר העליונות נשארו בגודלן המקורי בתוך חלל יותר קטן. מצב זה מוביל להתנגדות גדולה להכנסת אוויר לריאות, לקושי נשימתי ולסיבוכים נלווים.
מהו הסינדרום הברכיצפאלי?
השם סינדרום ברכיצפאלי (BOAS -Brachycephalic Obstructive Airway Syndrome) מתייחס למספר מצבים אנטומיים/קליניים המאפיינים גזעי כלבים וחתולים בעלי ראש פחוס וקצר.
הגזעים הנפוצים ביותר המציגים את סימני הסינדרום כוללים: בולדוג אנגלי, בולדוג צרפתי, פאג סיני, פקינז שיצו ועוד. הסינדרום אינו פוסח על חתולים בעלי ראש פחוס (פרסי, הימלאיה, בורמזי).
המערכת העיקרית הסובלת מהסינדרום היא מערכת הנשימה כאשר הסינדרום הברכיצפאלי מתאפיין בארבעה ליקויים אנטומיים אשר יכולים להתקיים בנפרד או במקביל:
- נחיריים מוצרים – פתחי הנחיריים הינם מוקטנים ומקשים על הכנסת אוויר בנשימה.
- חך רך מוארך – החך הרך מפריד בין חללי האף לחלל הפה, בגזעים אלו ובפרט בבולדוג האנגלי והפאג החך הרך מגיע לתוך הגרון ואחראי לקולות החרחור והנחירות האופייניות בזמן הנשימה והשינה. החיך המאורך גם מכסה את פתח קנה הנשימה בצורה מלאה או חלקית ומקשה על הכנסת האוויר לריאות. במקרים של נביחות יתר או מאמץ גופני, החיך הרך יכול להתנפח עוד יותר ולגרום לחסימת דרכי אוויר עליונות. בנוסף, עם הגיל, האלסטיות של החיך הרך יורדת ואז הוא “צונח” מטה יותר ומחמיר את חסימת דרכי הנשימה.
- היפוך של השקים הלריגיאליים – זהו שלב מתקדם יותר בסינדרום אשר נגרם כתוצאה מקשיי נשימה כרוניים, הנגרמים מעלייה בהתנגדות הכנסת אוויר בנשימה. בכלב בריא קיימים שני שקים קטנים באיזור הלוע, במקרים של הגזעים הברכיצפאליים, כתוצאה מהעלייה בהתנגדות האוויר השקים מתהפכים, חוסמים חלקית את חלל קנה הנשימה וגורמים להיצרות נוספת של דרכי האוויר העליונות.
- קריסת הלרינקס (לוע) וקנה הנשימה – זהו מצב חמור הגורם למצוקה נשימתית חמורה ומסכנת חיים. קנה הנשימה ולוע הינם מבנים סחוסיים שכתוצאה מעלייה בהתנגדות כרונית חמורה קורסים וגורמים להיצרות משמעותית ולעיתים כמעט לא נותר פתח אשר מאפשר מעבר אוויר בין האף והפה אל הריאות. כלבים המגיעים למצב זה מתאפיינים בקשיי נשימה חמורים, כחלון ריריות ונמצאים בסכנת חיים.
באופן כללי כלבים מגזעים אלו נמצאים בסיכון גבוה לסבול ממכות חום זאת מאחר והשינויים האנטומיים שהוזכרו גורמים לכך שההלחתה, שהיא אחת מהדרכים העיקריות לקירור בכלבים, אינה יעילה כמו בגזעים אחרים.
הדבר גורם למצב בו הכלב מנסה לקרר את גופו ומלחית יותר מהר ויותר חזק והדבר גורם להחמרת ההיצרות בדרכי הנשימה והחמרת המצוקה הנשימתית.
כיצד מאבחנים סינדרום ברכיוצפאלי?
באופן עקרוני כל כלב או חתול מגזע ברכיצפאלי סובל מהסינדרום ברמה זו או אחרת. אחדים סובלים יותר מאחרים.
הסינדרום משפיע על איכות החיים של החיה בשלל צורות החל מחוסר סבילות למאמץ והתעלפויות ועד לקשיי נשימה והיחנקות בזמן השינה. למעשה הרבה מהסימנים שנחשבים “אופייניים” לגזעים אלו כגון חרחור נשימתי, נחירות בזמן השינה הם בעצם סימניים קליניים לא נורמליים ולא תקינים.
האבחון מתבצע לרוב ע”י הסימנים הקליניים ובדיקה של וטרינר מנוסה. הערכת החיך הרך והלוע מתבצעת בבדיקה תחת טשטוש/הרדמה ע”י כירורג.
כיצד מטפלים בסינדרום?
מכיוון שרוב הבעיות הקשורות לסינדרום הברכיצפאלי נובעות מחסימה ברמה זו או אחרת של דרכי הנשימה העליונות. הטיפול בסינדרום מתבסס על שיפור מעבר האוויר בדרכי הנשימה.
הטיפול מתבסס על תיקון כירורגי של הפגמים שנמצאים ומשתנה בהתאם לממצאים בבדיקה ומצבה הכללי של החיה הסובלת מהסינדרום. התיקון הנפוץ ביותר הוא הרחבת הנחיריים כאשר בהרבה מהמקרים בהם נמצא חיך רך מוארך מבוצע גם קיצור של החיך.
הפרוגנוזה לאחר ניתוח לרוב טובה מאד (כמובן בתלות בחומרת הסימנים איתם הגיע בעל החיים ובכרוניות המצב) ורוב בעלי החיים המטופלים מראים שיפור משמעותי באיכות החיים לאחר הטיפול.
המלצתנו היא לכל בעלי הכלבים הפחוסים ובעיקר אלו כאלו המחרחרים בצורה משמעותית או מראים קושי נשימתי לבצע בדיקת וטרינר ולבחון האם יש צורך בתיקון כירורגי לשיפור איכות חיים.
בדיקה זו ניתן לבצע במחלקת הכירורגיה בבית החולים בתאום והפניה מראש.
