דנית בורנשטיין

סיפור האהבה שלי עם החיות התחיל כבר כשהייתי ילדה קטנה. בגיל חמש, בערב ל"ג בעומר, הלכתי עם אבא ואחותי הגדולה לחברים ושם פגשתי בכלב נחמד מסוג לברדור. לאחר "דו שיח" ביני לבינו הוא נתן לי ביס בלחי ומייד אבא רץ איתי לחדר מיון, ההמשך כלל תפרים וזיכרונות קצת פחות נעימים. אח"כ, כשגדלתי, הבנתי שכנראה שגרמתי לו לאי נוחות, שכלב הוא חבר ושותף לחיים ושאני רוצה להקיף את חיי בחיות.

במהלך השירות הצבאי ולאחריו התנדבתי בעמותות של חיות ואפילו הגעתי להתנדב בספארי במחלקת טורפים. שם באמת הבנתי את רצוני להיות וטרינרית. הרווחתי שם חוויות מדהימות כמו האכלת גור דוב בכפית, ליטוף של צ'יטה או טיגריסית שאהבה להתחכך בכף היד שהייתה מונחת על סורגי התא שלה.

סיימתי את לימודי התואר הראשון בביולוגיה באוניברסיטת ת"א. כיום אני לומדת בשנה ב' בלימודי ווטרינריה בפקולטה לחקלאות של אוניברסיטת ירושלים ומחכה כבר להגשים את החלום ולהתחיל לטפל בבע"ח. אני מתגוררת ברחובות, הכי קרוב לפקולטה, יחד עם זיגי- כלבי ה"קט". זיגי הוא ריצ'בק מעורב מקסים שקיבלתי כמתנת יומולדת. היום הוא כבר בן שנתיים, רגוע ואוהב להתפנק,  אבל עד לא מזמן הוא היה שובב גדול, וכש-40 ק"ג משתובבים לך בבית זה מתכון להרבה הרס...