עין יבשה (סינדרום) – KeratoConjunctivitis Sicca
ד"ר אריק זיו

Kerato- של הקרנית (השכבה השקופה הקדמית חיצונית ביותר של גלגל העין)
Conjunctivitis– דלקת הלחמית (הרקמה הלחה הורודה המקיפה את העין)
Sicca - יבש
מכירים את תחושת ההקלה הנפלאה כאשר שמים טיפות בעיניים יבשות או צורבות? אחרי יום שמש או אם במקרה נכנס גרגר אבק לעינינו, אין כמו טיפה כדי להסדיר את המצב. הדמעות הכרחיות לתחושת הנוחות של העין, אך יש להן תפקידים רבים נוספים.

על מנת לאפשר ראיה, קרנית העין שקופה לחלוטין ולכן אין בה כלי דם מזינים. אולם, כמו כל רקמה חיה, הקרנית זקוקה לאספקת חמצן ואנרגיה ובמקביל, לסילוק סדיר של תוצרי פסולת. את התפקיד הזה ממלאות הדמעות.
הדמעות עשירות במלחים,סוכרים, חמצן וחלבונים אנטיבקטריאלים.למרות מה שנהוג לחשוב הדמעות אינן נוזל מימי גרידא; הן מורכבות משלוש שכבות, המיוצרות בבלוטות שונות, סביב העין. החלק השומני- מעכב אידוי הדמעות, החלק הרירי- מסייע להצמדות שכבת הדמעות לקרנית, והחלק המימי, שהוא גם החלק העיקרי, מיוצר בשתי בלוטות. האחת ממוקמת בחלקה העליון של העין והשנייה ממוקמת בעפעף השלישי.

במצב של חסר בדמעות, העניים הופכות מגורות ואדומות מאוד. לעתים הקרנית מתכסה בשכבת פיגמנט (צבע חום כהה)    
והפרשה סמיכה צהבהבה מתנקזת בזויות העין או מכסה את כולה. מעבר למראה הלא נעים של העין, המחלה גורמת אי נוחות רבה, כאב לבעל החיים וכמובן פוגעת באיכות חייו. דמיינו לעצמכם שגרגר חול גדול תקוע בעין ואינו יוצא אף פעם... כל מצמוץ גורם לכאב עז.עקב התזונה הלקויה של הקרנית והיובש, העין נמצאת בסכנה תמידית להיווצרות כיבי קרנית עמוקים, עד כדי איבוד העין והראיה.

הסיבות לירידה בקצב יצור החלק המימי של הדמעות בחיות מחמד הן מגוונות:
- מחלה אוטואימונית (כאשר מערכת החיסון תוקפת בטעות רקמות של הגוף, במקרה זה את בלוטת הדמעות) – הסיבה
  הנפוצה ביותר לסינדרום. נטייה גנטית קיימת בגזעי קוקר ספניאל,שנאוצר ננסי ובולדוג אנגלי
- וירוס הכלבלבת בכלבים יכול לגרום לזיהום של בלוטת הדמעות ועקב כך לירידה בייצור הדמעות
- וירוס ההרפס בחתולים
- בעיה מולדת של יצור דמעות נמוך (לא נפוץ,תואר בגזעי יורקשייר טרייר)
- תרופות מסוימות עלולות לפגוע בתפקוד בלוטת הדמעות (כגון אנטיביוטיקה המכילה סולפה)
- הסרה כירורגית של בלוטת הדמעות של העפעף השלישי
- טראומה פיזית לאזור הבלוטות
- הליך הרדמה בבעל חיים גורם ליצור דמעות מופחת זמני (הדרך למנוע זאת היא על ידי שימוש בטיפות/משחת עיניים
  בזמן ההרדמה)
- פגיעות בעצב הפנים המעצבב את הבלוטה

אבחון הסינדרום בחיות מחמד:
כאשר בעל החיים סובל מדלקות עיניים כרוניות (דלקות חוזרות ונמשכות) יש לחשוד בסינדרום עין יבשה. הסימנים הינם עיניים מגורות ואדומות והפרשה דביקה סביב העיניים ועל הקרנית ודלקת קרנית.

על מנת לאמת את החשד, נבדוק את קצב יצור הדמעות בכל עין. הרופא מניח פיסת נייר מיוחדת בין הלחמית לקרנית אשר גם גורמת לגירוי ויצור דמעות וגם סופגת את הדמעות הנוצרות. אחרי דקה מוציאים את הנייר ובודקים כמה מאורכו נרטב. בעין נורמלית 1.5 עד 2 ס"מ מהנייר יהיו רטובים. כאשר נרטב פחות מס"מ יצור הדמעות אינו תקין.

הטיפול בעין יבשה:
עד לא מזמן הטיפול בסינדרום היה סימפטומתי (טיפול בתסמינים ולא בגורם) בלבד, על ידי טיפות או משחות להרטבת הקרנית, להמסת השכבה הסמיכה ואנטיביוטיקה למניעת דלקת חיידקית משנית. הטיפול הזה נמשך גם כיום, לפחות בחלק הראשוני והחמור של המחלה, אך עתה נכנסה לשימוש גם התרופה ציקלוספורין. תרופה זו הינה בשימוש ברפואת ההשתלות עקב יכולת הדיכוי החיסוני שלה (אשר מונע דחית איברים מושתלים על ידי הגוף) והתגלה כי היא יכולה גם לשפר את יכולת היצור של בלוטת הדמעות כאשר הפגיעה הינה על רקע אוטואימוני. התרופה קיימת במשחה בתצורה מסחרית בשם אופטימיון, אך בדר"כ אחוז הציקלוספורין במשחה זו נמוך מדי לחיות המחמד ועל כן אנו משתמשים במרפאה בהכנה מיוחדת של טיפות עם אחוז גבוה יותר. בדרך כלל ניתן לראות את השפעת הטיפול אחרי חודש או חודשיים בלבד ויעילותו משתנה בין חיה לחיה. לצערנו עלותה של התרופה היא גבוהה ולרוב יש צורך להשתמש בה לכל אורך חיי בעל החיים אך כאשר היעילות גבוהה איכות החיים של בעל החיים משתפרת פלאים.

כאשר הטיפול התרופתי אינו עוזר, ניתן במצבים קשים לבצע הליך כירורגי אשר בו מסיטים צינורית רוק אל העין ועל ידי כך הרוק מסכך את הקרנית. ניתוח זה מבוצע על ידי רופאי עיניים מומחים ונפוצים בו סיבוכים משניים כגון דלקות עור סביב העין (בגלל הרוק, אשר לדוגמא מיוצר באופן רב וזולג מהעין כאשר בעל החיים אוכל). את שכבת הפיגמנט הנוצרת על הקרנית במקרים של עין יבשה כרונית ניתן להסיר גם כן בניתוח ולשפר את שקיפותה. (זאת כמובן במידה ובעיית יצור הדמעות נפתרה)


[הקודם] [למעלה] [הבא]