במחלת הסכרת קיים חוסר פעילות של הורמון האינסולין כך שרמות הסוכר בדם נשארות גבוהות מאוד והסוכר לא נכנס לתאים הזקוקים לו לשם אנרגיה. החיות הסובלות מסכרת הן בד"כ חיות בוגרות עד מבוגרות. נקבות סובלות מסכרת יותר מאשר זכרים, הן בכלבים והן בחתולים.

קיימים שני סוגים של מחלת הסכרת בחיות:
1. סכרת עם תלות מלאה במתן אינסולין חיצוני– הקיימת בכלבים ובחלק גדול מהחתולים.
2. סכרת ללא תלות באינסולין חיצוני– הקיימת בחלק קטן מהחתולים.

הגורמים לסכרת בחיות כוללים גורמים גנטים (למשל בכלבי קיסהאונד), דלקת של הלבלב, והשמנת יתר (בעיקר בחתולים). המחלה עלולה להיגרם גם כתוצאה מבעיות  ומחלות אחרות או מטיפולים תרופתיים; למשל, כלבות בהריון, טיפולים בהורמונים למניעת ייחום, טיפול בסטרואידים וזיהומים שונים. במקרה כזה, אם נפתור את המחלה הראשונית, גם הסכרת תעבור.
 

הסימנים של מחלת הסכרת כוללים שתיה והשתנה מרובה, אכילה מרובה ואבדן משקל. בכלבים יתכן עיוורון פתאומי ובחתולים תתכן חולשת רגליים. במקרים בהם יש סיבוך של מחלת הסכרת נראה ירידה בתאבון ודיכאון כללי.

האבחון מבוסס על ההיסטוריה הרפואית, בדיקה פיסיקלית וממצאי
בדיקות דם ושתן.

הטיפול בסכרת כולל תזונה מתאימה ופעילות גופנית מבוקרת כדי לזרז זרימת דם והפרשת אינסולין. בנוסף, הזרקת אינסולין ע"י הבעלים של החיה בזמנים קבועים ועם מתן המזון. על הבעלים לעקוב אחר רמת ההשתנה והשתיה המרובה, וכן המשקל ורמות הסוכר בשתן, על מנת לספק תמונת מצב עדכנית ולבחון בעיות או החמרה במחלה במידה ויקרו.

בעיות עם הטיפול במחלת הסכרת:
היפוגליצמיה – ירידה ברמות הסוכר בדם – עלולה להיגרם עקב מינון יתר של אינסולין, מאמץ גופני מוגבר ושינויים בתזונה. הסימנים שנראה בבעל החיים הם רעידות שרירים וחוסר אוריינטציה. בניגוד לכלבים חתולים מסתירים את הסימנים ובהם נראה דיכאון ונטייה לשכב בשקט. במידה ורואים סימנים כאלו יש לפנות לטיפול וטרינרי במהירות.
בחלק מהמקרים יש חזרה של סימני הסכרת למרות הטיפול, בדרך כלל הסימן הראשון אליו נשים לב הוא שתיה והשתנה מרובה. חזרה של סימני הסכרת דורשת בדיקה מחודשת של מינון האינסולין.

סיבוכים של מחלת הסכרת
סיבוך העלול להתפתח בכלבים הוא קטרקט ופגיעה בראיה. בחתולים לעומת זאת תתכן פגיעה עצבית וחולשת שרירים.

DKA – מצב הנגרם לחיה החולה בסכרת עקב מחלה נוספת כלשהי
זהו מצב מסכן חיים: עקב ירידה ברמות הסוכר בתוך התאים קיים פירוק של שומנים על מנת לספק לגוף אנרגיה. פירוק השומנים גורם ליצירת גופיפים הנקראים גופיפי קטו ומספקים אנרגיה חלופית למוח, לשרירים ולכליות. גופיפי הקטו גורמים לעליה בחומציות הדם, להשתנת יתר, התייבשות, אבדן מינראלים חשובים וחוסר רצון לאכול ולשתות. הסימנים של DKA כוללים חוסר רצון לאכול, הקאות, דיכאון, ריח של אצטון מהפה וסימנים נוספים שאינם ספציפיים. הטיפול ב-DKA הוא טיפול חירום הדורש אשפוז, מתן אינסולין וגלוקוז לוריד עד לאיזון רמות הסוכר בתאים ובדם וטיפול במחלה הנוספת שגרמה להתדרדרות מחלת הסכרת למצב של DKA.