דמודיקוזיס – Canine Demodicosis
דמודיקוזיס הינה נגיעות בטפיל דמודקס היוצר מחלת עור. דמודקס, נפוץ יחסית בכלבים אך מאוד נדיר בחתולים. המחלה יכולה להופיע בצורה קלה מאוד ויכולה גם להיות חמורה מאוד.
דמודקס הינו טפיל השייך לסדרת האקריות (מעין יצור פרוק רגליים קטנטן) אשר נמצא באופן קבוע בזקיקי השיער של בעלי חיים רבים וכן גם בבני אדם.

האקרית מועברת מהאם לגוריה בימים הראשונים לחייהם. אם האקריות מתרבות התוצאה היא מחלה עורית הנקראת "דמודיקוסיס". התרבות של אקריות הינה תוצאה של בעיה במערכת החיסון ולכן אנו רואים את המחלה בעיקר בגורים, אצלם מערכת החיסון עדיין לא מפותחת דיה. הופעת המחלה בבעל חיים בוגר מעידה לרוב על בעיה במערכת החיסון. מסיבה זו אין להרביע כלבים אשר סבלו מדמודיקוזיס, שכן הרגישות למחלה הינה תורשתית.

ישנם שני מופעים למחלה:
Localized = מקומי – הופעה של 1-3 מוקדי קרחת, עם עור אדמומי וקשקשים. מיקום אופייני: סביב העיניים (כמו "משקפיים"), ליד הפה, בפנים ובגפיים. לרב אין גירוד.
בבעלי חיים צעירים יש סיכוי גבוה להחלמה ספונטנית, ללא צורך בטיפול.
Generalized = מפושט – צורה קשה יותר של המחלה, לפעמים קשה מאוד לטיפול ומתסכלת, הן לווטרינר והן לבעלים המסורים. מתבטאת בהופעת מוקדי התקרחות רבים או איזור קרחתי נרחב או שיש מעורבות של לפחות 2 כפות רגליים. מופע של קרחת עם קשקשים ואודם אשר עם הזמן גורמים לעיבוי העור ולשינויי צבע. יתכן גירוד וכאב. תיתכן התפתחות דלקת עורית משנית. בדרך כלל יש גם הגדלה של קשרי לימפה.
אבחון: לפי המופע הקליני ולאחר בדיקה מיקרוסקופית של מגרדים עוריים.   בתמונה משמאל ניתן לראות טפילי דמודקס במגרד עור.
טיפול: בצורה המקומית בבעלי חיים צעירים לרב אין צורך לטפל והמחלה חולפת מעצמה. מאידך, בצורה המפושטת חובה לטפל:
גילוח גוף בעל החיים וחפיפה בחומר מיוחד הנקרא "אמיטראז". חפיפה 1-2 פעמים בשבוע עד לקבלת 2 מגרדי עור שליליים עוקבים ואז חפיפה פעם בשבוע ל- 4 שבועות נוספים.
אייברמקטין בטיפות לפה כל יום או אייברמקטין בזריקה לתת עור פעם בשבוע. בשני המקרים הטיפול נמשך עד ל- 6 שבועות לאחר קבלת 2 מגרדי עור שליליים עוקבים.