חזרתם הביתה אחרי העבודה וגיליתם שמארלי השמיד את ארונית הספרים על תכולתה? ייתכן שכלבכם סובל מחרדת נטישה. אנו ממליצים לכם לקרוא את הספר המצוין "מארלי ואני" ולקרוא את דף המידע שלהלן. לאחר מכן זהו הזמן לפנות אלינו לקבלת ייעוץ מקצועי...

איך אני אדע אם יש לכלב שלי חרדת נטישה?
חרדת נטישה יכולה לבוא לידי ביטוי ביללות, ריור, נביחות, הליכה הלוך חזור, שריטות, חפירות, לעיסת חפצים, מתן שתן או צואה. במצבים חמורים כתוצאה מההתנהגות ההרסנית הכלב אף עלול לגרום לעצמו נזק כמו פגיעה בציפורנים, בעור או בשיניים. כלבים עם חרדת נטישה מגיבים לרוב בהתלהבות יתרה כאשר הבעלים חוזרים הביתה.

למה זה קורה?
לא ברור מה גורם לחרדת נטישה ומדוע כלבים מסוימים מפתחים את התנהגות זו בעוד שאחרים לא. התופעה יכולה להתפתח בכלבים אשר גרים עם בעלי חיים אחרים או לבד. יתכן וזה נפוץ יותר בקרב כלבים שעברו התעללות או מספר רב של בתים. כלבים אשר לא חוו סוציאליזציה מתאימה בתור גורים עם כלבים ואנשים אחרים עלולים לפתח התנהגות זו. ישנם כלבים המפתחים זאת במעבר לבית חדש וישנם כלבים המפתחים זאת בגיל מבוגר יותר.

במידה ויש חשד לחרדת נטישה חשוב להביא את הכלב לוטרינר על מנת שיוכל לבדוק ולוודא שאכן מדובר בבעיה התנהגותית. לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות על מנת לוודא שהכלב לא סובל ממחלה אחרת אשר גורמת לבעיית ההתנהגות.

מה עושים?
חשוב להבין שהתנהגות זו נובעת מחרדה ולא מתוך כעס של הכלב או רצון שלו להתנקם בבעלים. נזיפה או ענישה של הכלב עלולים להוביל לבלבול, חרדה נוספת והחרפת ההתנהגות ההרסנית.

איך מטפלים? 
הטיפול לרוב משלב בין טיפול התנהגותי לטיפול תרופתי. חשוב מאוד להתאזר בסבלנות, יכולים לעבור שבועות ואפילו חודשים עד שנראה תוצאות. הטיפול התרופתי כולל תרופות נוגדות חרדה אשר יש לתת אותם באופן קבוע ורציף ולא רק כשנראה שהכלב חרד. התרופות לרוב מרגיעות את הכלב מספיק על מנת שיוכל להתרכז בטיפול ההתנהגותי. בסופו של דבר מה שבאמת משנה את ההתנהגות החרדתית זה הטיפול התנהגותי. טיפול בתרופות בלבד לרוב לא יפתרו את הבעיה.

טיפים לתחילת טיפול-
מילת המפתח בטיפול היא ס ב ל נ ו ת. הנה כמה טיפים לתחילת טיפול התנהגותי-
- ניסיונות עזיבה של הבית לפרקים קצרים, יש לחזור תוך זמן קצר לפני שהכלב נהיה חרד ומתחיל בהתנהגות החרדתית שלו (במקרים חריפים החזרה הביתה יכולה להיות אפילו תוך מספר שניות). בצורה זו אנחנו למעשה משבחים את ההתנהגות הרגועה והשקטה ולא את הנביחות וההתנהגות ההרסנית. בצורה הדרגתית מאריכים את משך הזמן מחוץ לבית. במקרים בהם אתם שוהים זמן רב מחוץ לבית מומלץ לבקש משכן או חבר שיקפוץ הביתה על מנת לקצר את משך הזמן בו הכלב מרגיש לבד.

- לפעמים יש צורך לשנות את ההרגלים שלנו. לעיתים קרובות הכלב חש בעזיבה שלנו עקב סדר פעולות קבוע שאנחנו עושים טרם היציאה מהבית כמו למשל נעילת נעליים ואחיזת מפתחות בידיים. מומלץ לשנות את סדר הפעולות, למשל נעילת נעליים אחיזת מפתחות וישיבה על הספה. דוגמא נוספת- אם אנחנו נוטים להדליק את הרדיו כשאנחנו בבית ולכבותו כשאנו יוצאים ניתן לנסות להשאירו דולק על אף שאנו יוצאים. המטרה  בשינויים הללו הם לגרום לכלב להרגיש בנוח ולא להתייחס בכלל לכך שאנחנו עוזבים את הבית. מסיבה זו מומלץ גם לא לתת תשומת לב יתרה לכלב כשאנחנו עוזבים.

- כשאתם יוצאים מומלץ לדאוג לכך שלכלב נוח- שיש לו מקום מרבץ וצעצועים להעביר עמם את הזמן. יש כלבים שנרגעים כשהם מסתכלים מחוץ לחלון ורואים את הנעשה מסביבם. לעומת זאת ישנם כלבים שנלחצים מכך ולכן במקרים שכאלה מומלץ לסגור תריסים/ וילונות.

- מומלץ לעשות עם הכלב הרבה פעילות גופנית כחצי שעה לפני היציאה מהבית וזאת מאחר וכלבים עייפים נוטים פחות לחרדתיות.
כפי שאסור להעניש או לצעוק על הכלב בשובכם הביתה, גם לא מומלץ להרעיף עליו כמות גדולה של תשומת לב. הרעיון הוא לא להפוך את החזרה הביתה לאירוע גדול ובר משמעות לכלב.יש להיכנס הביתה לומר שלום ולהמשיך בשגרת הבית. לאחר שהכלב נרגע והתיישב ניתן לבלות עימו יותר.

חשוב לזכור-
הבעיה לא תיפתר על ידי ענישה וכעס על הכלב. מומלץ שהוטרינר יבדוק את הכלב טרם תחילת הטיפול על מנת לוודא שמדובר בבעיה התנהגותית בלבד. הטיפול בחרדת נטישה הינו מאוד מתסכל לבעלים ולכלב ולכן יש להיאזר בסבלנות רבה.


[הקודם] [למעלה] [הבא]