|
זהו סיפורו של צצום, חתול
פרסי לבן, בעל עיניים זהובות, בן 11 חודשים.
הבעלים שלו שמו לב לאחרונה כי בשעות הערב הוא מתנהג מוזר,
שקט,לא רוצה לאכול ובוהה לחלל. כמו כן, הם שמו לב שכל
הצוואר שלו רטוב. לאחר התייעצות עם הרופאה התורנית במרפאה
הומלץ להם להגיע מיד לבדיקה.
לאחר מספר דקות הגיע צצום עם הבעלים שלו. בכלוב ישב חתול
לבן פרוותי מאוד אך במישוש הורגש שלמעשה הוא מאוד קטן
ורזה. צצום אכן היה שקט מאוד אך במגע עימו הוא נהם,
האישונים שלו
היו מורחבים ונראה כי הפרווה שלו בצוואר
היתה רטובה בעקבות ריור בכמות גדולה.
בעליו של צצום אמרו שאין שום סיכוי שהוא נחשף לחומר רעיל
כזה או אחר ובסך הכל לא היה משהו חדש בבית בתקופה האחרונה.
נלקח דם מצצום
לצורך ספירת דם ופאנל ביוכימי ובמקביל צצום נשאר במרפאה
לצורך אשפוז, קבלת נוזלים והמשך מעקב אחר מצבו.
בדיקות הדם
יצאו תקינות. ועל אף הטיפול התומך שקיבל, מצבו של צצום לא
השתפר בהרבה. למחרת בבוקר צצום עבר המשך אבחון. נלקחה
בדיקת דם לצורך בדיקה של רמות אמוניה בדם. הבדיקה הראתה
שבדמו של צצום יש רמות אמוניה מאוד גבוהות, דבר המעיד על
בעיה בתפקוד הכבד.
אולטראסאונד
בטן אכן הראה שצצום סובל מ"שאנט" כבדי, או במילים אחרות
ממעקף כבדי.
על מנת להבין
טוב יותר את מצבו של צצום חשוב שתחילה נבין מה תפקידו של
הכבד
במצב תקין
תפקידו של הכבד לנטרל רעלנים למיניהם המגיעים בזרם הדם
מאברי הבטן השונים (מערכת העיכול, לבלב, טחול). וריד שער
הכבד (portal
vein)
מתפצל בכבד והדם שעובר בתוכו עובר תהליך של ניקוי מרעלנים.
לבסוף מערכת הדם הכבדית נאספת לוריד הנבוב התחתון (posterior
vena cava).
כאשר יש אי
פינוי של רעלנים על ידי הכבד הם מצטברים בדם. וכאשר הם
מגיעים למוח הם מפריעים לפעילותו התקינה וגורמים לסימנים
עיצביים שונים המלווים בסימנים הקשורים למערכת העיכול,
השתן ו/או הנשימה. דוגמא לאחד החומרים האלו הינה אמוניה.
מה זה "שאנט"
כבדי (portosystemic
shunt- PSS)?
"שאנט" כבדי (portosystemic
shunt- PSS)
הוא למעשה כלי דם לא נורמלי אשר עוקף את מערכת הסינון
הכבדית. כלי דם זה נושא בתוכו רעלנים שונים מאיברי הבטן
וללא הניטרול על ידי הכבד חומרים אלו מגיעים למחזור הדם.
ניתן לחלק את
תסמונת זו לשתי קבוצות: מעקף תוך כבדי ומעקף חוץ כבדי.
החלוקה היא בהתאם למיקום של כלי הדם, בתוך הכבד או מחוצה
לו. המעקף יכול להיות על ידי כלי דם יחיד או מספר כלי דם.
כמו כן, המעקף יכול להיות מולד או נרכש.
מה רואים
בחתולים?
בחתולים,
"שאנט" כבדי נדיר ביחס לכלבים ומתבטא מעט שונה מכלבים. 90%
מהמקרים הם בעקבות כלי דם מחוץ לכבד. התסמונת נפוצה
בחתולים בגיל צעיר אך לעיתים מתרחשת גם
בבוגרים עם
הסטוריה ארוכה של מחלות שונות. הגזעים הנפוצים הם חתולים
פרסים, סיאמים, הימלאיה, בורמזי וחתולים מעורבים.
המופע הנפוץ
ביותר בחתולים הוא ריור מה שעשוי לגרום לוטרינר לחשוד
בהרעלה. סימנים נוספים הינם עוויתות, רעד, דכאון, שינוי
התנהגות, עיכוב בגדילה, הקאות, שלשולים, קשיי נשימה, קושי
במתן שתן ועוד.
איך מאבחנים?
בדיקה של רמות
חומצות מרה או אמוניה בדם יכולה לעזור באבחון התסמונת.
חומרים אלו יהיו גבוהים בבעל חיים עם "שאנט" כבדי. יש לקחת
בחשבון שבדיקות אלו לא מבוצעות בכל מעבדה
הבדיקה הנפוצה
היום בשימוש היא בדיקת אולטראסאונד. בדיקה זו לא פולשנית
ועוזרת לראות את מיקום כלי הדם העוקף.
איך
מטפלים?
הטיפול בכלי
הדם העוקף הוא על ידי ניתוח לסגירת כלי הדם. לפני כן חשוב
לייצב את בעל החיים ולנסות ולטפל בסימנים המשניים שנוצרו
בעקבות הצטברות הרעלנים.
מה
עלה בגורלו של צצום?
צצום שוחרר
הביתה עם מזון דל חלבון
במנות קטנות,
טיפול אנטיביוטי וטיפול תרופתי להורדת רמות האמוניה בדם.
לאחר כשבוע וחצי בוצע ניתוח לסגירת השאנט. צצום התאושש יפה
מהניתוח אך נראה כי הוא סובל מעיוורון (תופעת לוואי הנפוצה
בעקבות הניתוח).
לאחר 48 שעות צצום שוחרר הביתה עם המשך טיפול תרופתי.
לאחר כשבועיים צצום הרגיש מצוין, ראייתו חזרה הוא פעיל
ואנרגטי ואף עלה יפה במשקל.
היום, צצום
מרגיש מצוין עלה במשקל וגדל להיות חתול פרסי מפואר! |
